מאת: אוסנת אלעזרי
בפרשת בא אנו קוראים על המכות האחרונות שהביא בורא העולם על מצרים, ולאחר מכן על הרגע הגדול בו עם ישראל יוצא ממצרים אחרי שנים ארוכות של שעבוד וגלות. במכת ארבה "בא אל פרעה" השם מצווה את משה ופוקד עליו לשוב אל פרעה ולהתרות בו לשולח את העבריים. אם לא מכת ארבה תכסה את הארץ ותאכל את הצמחים שנותרו ממכת הברד.
עבדי פרעה למודי הניסיון מנסים לשכנע את פרעה "הטרם תדע כי אבדה מצרים"? הם שואלים אותו ומבקשים ממנו להרשות ליהודים לצאת כדי לזבוח להשם וכשלא, האזהרה מתקיימת, מכת הארבה מכה בפירות, בירקות ובצמחי מצרים ופרעה ממהר לקרוא למשה ולאהרן ולהתנצל בפניהם: "חטאתי הפעם" הוא מתוודה ומבקש מהם להתפלל להשם ולהסיר את מכת הארבה.
כתוצאה מתפילת משה רוח חזקה נושאת את כל הארבה אל הים והמכה סרה מעל מצרים. פרעה, כצפוי, חוזר לסורו.
מכת חושך, משה מרים את ידו על השמים וחושך מתפשט בכל ארץ מצרים. בשלושת הימים הראשונים המצרים לא יכולים לראות איש את רעהו. בשלושת הימים לאחר-מכן, החושך סמיך כל-כך עד שהם לא יכולים לזוז.
בעוד המצרים סובלים מהחושך, לבני ישראל, היושבים בארץ גושן, יש אור. שוב קורא פרעה למשה ומבטיח לשחרר את בני ישראל בתנאי אחד עליהם להשאיר את הצאן והבקר במצרים.
משה משיב לו לפרעה בלי לחשוש: "לא רק שנלך עם צאננו ובקרנו, גם אתה תיתן לנו זבחים ועולות שנקריב לבורא העולם". הדברים מכעיסים את פרעה: "לך מעלי! הישמר לך אל תוסף ראות פני, כי ביום ראות פני תמות"! הוא אומר למשה, שמשיב לו בנחת: "כדבריך כן אעשה לא אוסיף לראות עוד את פניך".
מכת בכורות, המכה האחרונה, תוך כדי שיחה עם פרעה, מתגלה השם למשה ואומר לו על המכה האחרונה בה הוא עומד להכות את מצרים, לאחריה בני ישראל יצאו ממצרים. משה ממהר להעביר את הנבואה לפרעה: "כה אמר ה', כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, ומת כל בכור בארץ מצרים", כאשר עם ישראל יצאו ממצרים, אפילו כלב לא יחרץ את לשונו! לבסוף, אומר משה, "אתה עוד תבוא להתחנן בפני שנצא ממצרים".
מה זה הפרעה הזה? הפה הרע הזה? השליט הבלתי מעורער הזה של יצר הרע, מה הוא בא ללמד אותנו? אנחנו תמיד אומרים שאין כלום בתורה שלא שייך אלינו ומה אנחנו יכולים לקחת ממנו והפער הזה שנפער בתוכנו כי מעפר באנו ואל עפר נשוב כל כך הרבה מילים בשם אחד של מלך מופרע שהוא חושב שהוא מנהל את העולם …
בכל אחד מאיתנו יש פרעה כזה שמבלבל אותנו ונותן לנו לחשוב שאנחנו מנהלים את העולם וכמו באגדה של פסח כתוב "שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים" האמת? מצריים מוכרת לי היטב ולכל אחד יש מצריים משלו כל הזמן אומרת אף אחד לא רוצה להתחלף עם השני ובתוך כל אדם יש פרעה קטן כזה שלא מפסיק להציק לנו להגיע אל ייעודינו האמיתי וביננו מי לא צריך גאולה?
שבת שלום יקרים תודה לה' על הזכות.